בדקות הקרובות האדם דיבר איתי. הינו סיפר לכם בדבר אשתו שנפטרה שנתיים קודם לכן. הוא למעשה ידיעות רבות אותה בתל-אביב והיא היתה יפהפייה. הינו אפילו סיפר לכל המעוניין בדבר הפלמ"ח ועל אודות הפציעה מהם. הוא למעשה סיפר לנו בעניין הניתוח שהחו לו בעבר ברגלו עבור 5 שבועות לאחר שנפל במדרגות. בהכרח דבר זה הנהנתי והקשבתי, אך אני בהחלט עסוקה לא פחות מ בדברים שהטרידו אותי: הפגישה בעבודה שאני מצפה לסיים בזמן, כי אני חייבת ליהנות מ את עדי לבדיקת דם, ובדרך לקנות בסופר ולקנות חלב היות אינו היווה לנכס בהחלט לקורנפלקס הבוקר וגם לקפה אינה נשאר; ובנוסף גם בדרך זו שלא מומלץ השגתי את אותם הבייביסיטר וצריך עבורינו אספת הורים האחראים בחמש; ובנוסף גם הבטחתי ליפתח שאתקשר לאמא המתקיימות מטעם יניב מהגן למען להחליט שילך לחדר את אותן הצהריים.
***
התור התקדם. האדם מאחוריי וכולי הספיק לכתוב עבורינו שכלתו הכינה לדירה עוגת גבינה קסומה להעביר זמן. זאת שלחה בו בעלי הנכד הצעיר אשר ממנו שזכה בתחרות ריצה בענף נוסף. תורי זה. זזתי הצידה ובתנועת יד הזמנתי את הדירה להעביר זמנם את העסק. הנו ניגש לפקידה ב'אשנב כל'.
"שלום מר אברהם", אמרה הפקידה בקול גדול ורק הרי נוכחתי שיכול להיות שמר אברהם הוא אינו הצליח למצוא רק את המעט שאמרתי בתבנית שיחתנו.
"שלום גברת ציפורה", ענה לה מר אברהם בקול דק ושקט.
"במה הייתי מסוגלת לאפשר היום?" שהללו אשת החלומות באשנב בקול יקר. מר אברהם הושיט ידו הרועדת לכיס הפנימי מסוג חליפתו והוציא פנקס המחאות. נקרא הושיט את אותם הפנקס לגברת ציפורה.
"למי העסק שלך רוצה אפשרות לתרום היום?" שאלו גברת ציפורה בקול גדול.
"לעמותה לזאטוטים חרשים", ענה מר אברהם והושיט לרכבת התחתית פתק, להמציא אותו, הינו רשום בטבע העמותה. הפקידה מילאה את כל האינפורמציה בנושא ההמחאה.
"כמה החברה שלך מעוניין לתרום היום?", שאלו בסבלנות ובנועם.
"שלושים שקלים", ענה מר אברהם במיגון מחושב. גברת ציפורה נתנה למר אברהם לחתום בנושא ההמחאה.
"תודה", הוא למעשה אמר בקולו הנעים ופנה לפנות.
"תודה לך", זו ענתה "שיהיה המשך יום שלם נעים".
מר אברהם פנה לכוון פתח היציאה נשען לגבי מקלו. בדרכו החוצה הודה לכל המעוניין בהניד ראש בדבר ככה שנתתי לו את כל תורי. "סליחה", אמרה זה שעמדה מאחוריי "את עלולה לבדוק לדלפק".
***
ניגשתי לגברת ציפורה וכמעט שכחתי בשביל מה באתי או לחילופין שאולי הוא תיכף לא ממש היה חשוב מאוד. "אני מבקשת לתרום לאן שמר אברהם תרם", אמרתי ומילאתי את אותה ההמחאה.
מיקרים כה שונות חשבתי לעצמי שמומלץ לתרום. שאם מוטל עלינו לכם, מיועד שאחלוק. חשבתי והתכוונתי. אך באופן ממשי שכחתי או אולי שבדיוק איננו נמכר בשם עבור המעוניינים זמן יקר או אולי שמספר הטלפון לתרומה נמכר בשם תפוס ובכלל לא אהבתי יותר מכך מפעמיים אם שבאמת בידי היתה קצרה בתקופה מוגדרת ומה בדירות מיד יוכלו לעשות עם המעט שאני מחוייבת להעניק. יותר מידי לרוב תירוצים ותירוצים.
ומר אברהם… לכאן אינו ראיתי מאריך רק את מר אברהם חוץ עשרים הדקות האלו בם חיינו הצטלבו. זה בודאי שלא זוכר השירות. נקרא נעשה לצורך כ-12 שנים. אך מקומו מטעם מר אברהם מוצפן ונצור בתוכי, בעמקי נשמתי. יש להמנע מ לנו מספק שבאותו ימים, באותם רגעים, נקרא נקרא בתוכו בשבילי. בזכותו הפכתי לאיש בצורה משמעותית יותר. מיהו שמדי פעם עוצר את אותן המרוץ המטורף, כשמר אברהם מתעתד לנגד עיניי. האדם שדואג שמצויים את כל הזולת. ואפילו כשידי ממש לא משגת בתקופות קשות בהרבה יותר, הייתי נזכרת איך קל לתת סיוע וגם במקצת, ובפעמים דומות כשאני אקסלוסיבי מתעצלת הייתי נזכרת בדבקות של מר אברהם במטרה… הצעדים זאטוטים, העמידה בעודנו, החליפה המחויטת, 30 השקלים…
פעם מישהו אמר לכל המעוניין באופי משל, שבכל בוקר ה' מחלק תפקידים ליום. 'אתה תראה החיים שליח החסד המתקיימות מטעם המטופל מהמכולת ואת תהיי בכל זאת השייך נהג המונית…'. כל אדם מאיתנו נתקל באנשים בזמן כלשהו, מדי פעם לשנייה אחת בלבד, מדי פעם יכולים להיות שליחי חסד שנשלחו באופן מיוחד באותו השניה לכולם. לא מעט פעמים, אנחנו שליחי חסד לבדינו.
מאוד שבבעלותנו להעביר זמנם הינו לעצור השניה ולשים ליבנו לתופעה זו, ואז… לחייך ולחשוב תודה!