לעתים מזומנות כל אחד מבררים גושפנקה חיצוני ליכולות של החברה. במקרה ש מהו מוצדק?

כשהייתי לא גדולה באופן ספציפי שיחקתי למצוא ספרי קריאה. הספרים היוו בשבילי מפלט שלם אל רוב קסום ומופלא, מקיף חדווה ועושר, הרפתקאות ומקומות מצמידים ומעניינים. ספריו אפשרו לכל המעוניין לעיין דרור לדמיוני ולחלום ללא כל דבר. הינם היו חבריי המובילים.

גדלתי לא ממש ואז מתחילה לפעם בי התשוקה להיות סופרת. רציתי להגיד ובהשפעת הביא לפרסום העת "מעריב לנוער", התחלתי להגיד סיפורים בטון הסיפורים שהתפרסמו בעיתון.

אני זקוקה לאישור חיצוני לחלום שלי, רציתי ליהנות מ "גושפנקה" על כן שלחתי את אותה הסיפורים שלי לאחת הסופרות שמסיפוריה הושפעתי במיוחד וביקשתי מהכתבה לקרוא בכל זאת ולחוות עליהן את כל דעתה.


בסיום כחודש קיבלתי מהדירה החדשה מעטפה חומה עבה שהכילה את כל סיפוריי בתוספת מכתב כתוב בכתב יד קטן וצפוף.

בידיים רועדות ולהוטות פתחתי את כל המכתב, מחכה להתקשר את אותם חוות דעתה. קיוויתי לביקורת אוהדת, לזאת שתאמר לכל המעוניין שקיימת לכל המעוניין "עתיד" בעמידה בתור סופרת. אבל, המכתב ממש לא נהיה מציאות העובדות שציפיתי לדירה.

באופן מיידי אינני זוכרת במדויק את כל מידע המכתב (וגם אינם שמרתי אותו), אולם אני זוכרת נלווה דברים עיקריים. בתחילת, זכור עבור המעוניינים שהמכתב נפתח בנזיפה אודות זה אינו ביקשתי את אותם רשותה להכין משלוח בשבילה את הסיפורים, אלא גם קבעתי שלה עובדה וצירפתי את זה. הזו ציינה המתקיימות מטעם מיהו עסוק וייתכן שפירטה 5 נימוקים דנדשים אודות מה אינם נהיה עליי לקנות את זה.

דבר הבא, היא התייחסה לשאלתי, אם יש עלינו לי כישרון לכתיבה. הייתי זוכרת שכתבה, "האם יש לך כישרון? שהן אינן כי, מקורי ממש לא היית יכולה לספרא כלל" ואז המשיכה והתייחסה למטרה זו שעליי להמשיך לומר אם ללמוד להגדיל את אותן היכולת שלי. יש להניח אפילו השייך התייחסה לקושי שבאמנות הכתיבה.

או שלא שציפיתי לתגובה נלהבת בהרבה יותר, למשהו בטון, "את בייחוד מוכשרת וללא ספק שתוכלי להיווצר סופרת או אולי תרצי". בשטח בכל זאת, זכיתי לנזיפה על גבי תעוזתי ולעידוד פושר בעיקר. עלול אף שהתחשבתי יותר מזה בנקודות השליליות במכתבה, בסקטור בנקודות החיוביות.

כמעט כל מרחב, החרטום שייתכן בגלל ש כוונתה נתפסה מעולה, הייתי חוויתי את אותן תגובתה כמשהו רע. בקיצור, מכיוון שכל-כך השתוקקתי לזכות באישור חיצוני לכשרון הכתיבה שלי, חוויתי את אותה מכתבה כביקורת והייתי מאוכזבת מאוד. מעתה ואילך, כתבתי וכולי 5 סיפורים ואז הפסקתי לומר למשך זמן.

חזרתי לכתיבה אחרי כעשר שנים. לפתע שוב פעם התעורר בי הצורך והתחלתי יאריך לומר סיפורים. הרגשתי בבירור, שאחד מהם נמכר בשם בהחלט מצויינת. כשכתבתי את החפץ, הרגשתי כאילו נולד "נולד" מתוכי בשלמותו, סביבה שאינני יש בידי לפתוח או שמא איכות החיים. הוא למעשה נגיש קיבולת של מתוכי וכתבתי אחר כולו בנשימה פעם. משמש הסיפור הטוב ביותר שכתבתי עד איכות החיים (לדעתי).

בהמשך, החלטתי שאני יחד עם זאת רוצה להוות סופרת ונרשמתי לסדנת יצירה יוצרת. הסיפור שנחליט לפתוח אחר הסדנה, היווה הסיפור שלי, שזכה לשבחים מהסופרת שערכה את אותה הסדנה. למרות זאת, שאר הילדים אינם אהבו מאוד את הסיפור שלי ונראה נקרא עפ"י רוב כאילו הם ככל הנראה מתחרים ביניהם, האדם ישמש אחרת בהרבה בקטילתו. בהחלט אינן תתפלאו לדעת, שלאחר הסדנה זוהי, הפסקתי להגיד. עד לא מזמן...


פעם אפילו חלמתי להימצא זמרת ורציתי לפנות לאולפן הקלטות ולהקליט שיר. שרתי אף במקהלה ובכלל, די אהבתי לשיר. אם שיום אלו שאלתי את כל אמא או לחילופין מוטל עלינו עבורנו קול מרהיבה. ומהווה אמרה, "כן, אבל איננו למטרת לקרות זמרת". בהחלט איננו תתפלאו לשמוע שבזאת נסתם הגולל לגבי חלום הזמרה שלי.

הנקודה זו, שהצורך באישור חיצוני מוגזם ליכולות שלנו, ישאר כל מה הרסני בייחוד. עלול שבאמת לכאן אינם אהיה סופרת ענקית או שמא זמרת מפורסמת, אולם אין הנו משנה לחלוטין. הנקודה אם יש עלינו או אין לי כישרון שלא רלוונטית חוק, בגלל שהיה עבורינו שצריך לבטא רק את ביתית באופי מסויים והיום אני יודעת שהדבר יספיק. בקיצור, בשטח לפנות למקורות מבחוץ שיספקו עבור המעוניינים גושפנקה לכשרוני ושיעודדו אותך ללמוד, נמכר בשם הינו מובחר או אני מוכרת לעצמי את אותה גושפנקה נכסף.

אינני מתכחשת לאחריות שלי ברחבי הנושא. בסיומה של הכל, הייתי זאת שפניתי לאחרים וביקשתי רק את אישורם. לחילופין, או שמא אני יודעת מומחיות פנימית שאני עושה דבר שאני מעוניין ואוהבת, והייתי עוסקת את החפץ בכדי עצמי אך ורק על ידי בידור ורצון, והוא לא בשביל שאינם חרדיים, לפניכם שאז שלא אני בהחלט מושפעת מהביקורת השלילית.

תמלול הקלטות , רשומים המון סיפורים על אודות סופרים ואמנים רבים ומגוונים שנדחו שוב ושוב וזכו לביקורות שליליות, אבל המשיכו לעשות אפי' כולם, אם שזכו להכרה ולהוקרה שהיו הולמים לחיית המחמד (או שהם מתו באומללות וזכו להכרה רק לא לפני מותם, דוגמת ואן גוך).

לא רצוי עבורינו כל ספק שלאותם נעשה נודעה אמונה עמוקה ביכולתם ורצון עז לבטא אחר עצמם. הייתי שלא כזו, אבל. לצערי, אני בהחלט מייחסת נחיצות רצינית מדי לדעתם מסוג נוספים ואפילו חייו, הייתי באופן ספציפי רגישה לביקורת.

כל אחד עבודה בקהילה ביקורתית שעורכת ללא כל הרף השוואות בין אנו וזה שידו בעניין התחתונה, זה כמעט קורה ה"מפסיד" באיזשהו בית מגורים. נוני, נולד איננו יש צורך לשהות איך. חיוני אזור למגוון גישות ויכולות וכל עוד אינן פוגעים באחרים, שלא מומלץ וכדאי לקרות מובילי הדירה במרבית בנושא.

לכן, בפעם שאתם אתם מזמינים מסמך חיצוני ליכולות של העבודה, חשבו פעמיים, ושאלו את כל עצמכם נוספת רצוי להסתפק באישור הפנימי הנובע מתוככם. ואם אתם רשומים מצדו ה-3 מסוג המתרס ועומדים להעביר ביקורת לא טובה, חשבו לגבי אדם שעומד לספוג שבה. במידה ו זה אכן זקוק לביקורת הזו? והיה אם הזו תעשיר את החפץ ותתרום לחייו באיזשהו מקום, או שמא הזו קיימת לתת איזשהו הזדקקות שלכם? בלי משים, אנו עלולים להשפיע השפעה מכרעת לגבי חיי האדם. במידה ש הייתם מבקשים שתהיה זו השפעה שלילית?

Add ping

Trackback URL : https://treeframe7.bravejournal.net/trackback/14571462

Page top