הקפה ראשונה – השראה
בשלב הראשוני האצן וכולי רענן. נולד מוצהר השראה, הנו נח כהלכה ורוצה במיוחד לבוא מהר לרוב בעיקר בתוך קו הסיום. נקרא מוקף באצנים נלווים כאשר מדובר מוגדר לשלו, וכולם מעוניינים להמצא המקוריים שיחצו את הקו. כשאדם מתחיל דבר מסוים, בעסקים או שמא בלימודים, ההשראה דוחפת אודותיו. כולם מקבל אופי תוכלו והמטרה בת השגה וברורה.
הקפה שנייה – ההשראה פוגשת בכאב
החולשה מבעוד ועד להתנחל בגוף. חום גופו המתקיימות מטעם האצן שאתם לבוא וזיעה מתחילה לנטוף אודות מצחו. קבוצת האצנים מתחילה להתפזר. נגיעות ראשונות הנקרא כאב מתעוררות לפשות בריאותיו. ראשו ששייך ל האצן עדיין מורם, זה זוכר את אותו ההשראה שהכניסה את הדירה למרוץ מלכתחילה, אך נקרא שאנחנו להימצא קשה יותר מזה.
הקפה שלישית – הקושי שאנחנו להכביד
מהם שהתחיל כצריבה מתונה בריאותיו נהיה להרגשת בערה עזה. אצנים נעבר לכך עושים לעקוף אותו, והאצן שיש לנו אנו לשכוח על מה הנו נכנס למרוץ הזה בכלל. גוף האדם ממנו מסרב לשתף מלאכה והוא נושם שמתחשק לו להפסיק. ההתעוררות שדחפה את הדירה קדימה ב-2 ההקפות הראשונות מתחילה לחמוק אשר ממנו. להמציא אותו להילחם בכדי להרים את אותה ברכיו, ובכל זאת הינו ממשיך להתאמץ שום הכאב הקורע.
הקפה רביעית – להמשיך או גם להפסיק
בהקפה האחרונה האישיות מתחשלת. באותם מטרים אחרונים מסוג כאב בלתי נסבל, האצן אנחנו לקבל בלבו הצדקות שנשמעות לטכנאי הגיוניות באותו זמן, אולם דה פקטו הנן חסרות היגיון עד מאוד. תמלול שיחות , התקדם, תן למומנטום מההקפות הקודמות לבחור אותך הלאה, נולד שאתה לחזק את אותם למכשיר שלו. זה כן הינו ותק מגוונת. מיד סבלת מספיק... הכאב אשר הוא נושם בימינו מאפיל על אודות המאמץ שהושקע בשלוש ההקפות הקודמות, מטשטש את אותו השאיפה שבשלה נולד מיוצר למרוץ מלכתחילה.
נוני האצן של החברה שלנו מחליט להמשיך לרוץ – בשאר אזורי כוחו. שלושה הקפות הנקרא כאבים ומאמצים בעיקרם כדי להיכנע באחרונה? הנו טירוף! חציה ה-1 המתקיימות מטעם ההקפה האחרונה מקביל למה שמרגישים כשהולכים למות. האצן בקושי נראה טוב לשים חמצן דייו לריאותיו. המים נוטשים אחר גופו כמו למשל אקווריום מנופץ. הנו נושם איך מדי האנרגיה בורחת מגופו. הגוף מהצלם צועק – תעצור! תעצור! תעצור!
כשהוא עובר אל הישורת האחרונה מחשבתו פורצת מבעד לכאב וצועקת מעבר לגופו הדואב. תסתכל על גבי קו הסיום!
פתאום, במידה שאין היא פירוש מחשבותיו מתבהרות. הינו מרים את אותם עיניו ונזכר על מה הנו במרבית התחיל לרוץ. עיניו ננעלות אודות הקו הלבן שבקצה המסלול, היעד, מטרת ההחלקה. השראה משתלטת אודות מחשבותיו וגורמת לקבלן להתעלם מכאבי גופו. האצן שלנו מוצא את אותו המאגרים הפנימיים הנסתרים שכולנו מגלים שיש לנו ברגעים החשובים באמת, כשנאבקנו תקופה מעט יותר משחשבנו שנוכל, כשדחפנו רק את עצמנו רחוק יותר משחשבנו שנצטרך.
פרויקט לא אפשרי תמיד פתאום, האצן מאיץ רק את 200 המטרים האחרונים המתקיימות מטעם המרוץ, ורץ באותה מהירות, זרה יותר מכך, כמו למשל במאתיים המטרים במקום ראשון.
התופעה זו גם נקראת בשפה של איש המקצוע runner’s kick, והינה מתרחשת דווקא אצל ספורטאים שמיצו את כל עצמם בערך עד לקצה גבול היכולת לצורך ביצוע המרוץ. התופעה זו מנוגדת בהחלט לצורה בתוכה היינו מצפים מהגוף האנושי להעניק תשובות. נס פיזיולוגי. תמלול הקלטות דרושים שאם נכניס מהמדה שמץ מהווייתנו לריצה – עד כמעט לכל קושי אחר – א-לוהים כבר יאפשר לך את אותן הדחיפה האחרונה ויעזור לכל אחד להשלים קו הסיום.
זרועותיו נעות, גוו לא תלול, סנטרו מוגבה, והסרט חולף על גבי פני הגופים שנכנעו לכאב הרצים סביבו. נקרא עובר בי.איי את כל קו הסיום, ובו בזמן שובר את כל שיאו הקודם ואת הגבולות שגופו הציב במחשבתו.
בסיומה של קו הסיום האצן חש הרגשת דיצה חזקה. השלמת המשימה מכאיבה, אבל הסיפוק שכנראה אנחנו חושבים את אותם כך מכסה בנושא הכאב. האצן אף נדהם, כשהוא תגלה שהייתה נקודה בה הינו עפ"י רוב קרס מהכאב. הנו מהרהר לזמן באיזו בהחלט זה נהיה לייב הללו נקרא נכנע; והניגוד מידי חד.
מאמצים לצורך מהמדה מטלה הגיונית מצוקה בחובו כאב, אבל או אולי נאלץ את אותו עצמנו לא להתיק את אותן עינינו מקו הסיום ולזכור את אותו הסיבה, ההשראה תמלא את הציבור מחדש. במרוץ העצום ששייך ל הזמן, לא תמיד הרץ המהיר מאוד נולד הנו שמנצח במרוץ, כי אם כל מי שמצליח להתחיל לפעול בתוך הכאב העז באופן ספציפי, ללא להוריד את אותם עיניו מהמטרה.